חקירת משטרה

סמכות המשטרה לפתוח בחקירה:

תחילתו של ההליך הפלילי, בדרך כלל, הוא בחקירת משטרה, כאשר מטרת החקירה היא לאסוף ראיות נגדך על מנת להביא להרשעתך בבית המשפט.

המשטרה הינה הגוף המרכזי המוסמך על פי החוק לערוך חקירה על עבירה שבוצעה, במטרה לגלות את העבריין ולאסוף חומר ראיות מספיק לשם העמדתו לדין[1].

בדרך כלל, המשטרה תפתח בחקירה לאחר שהוגשה לה תלונה. החוק קובע כי "כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על שבוצעה עבירה" והמשטרה תפתח בחקירה[2].

יחד עם זאת החוק מסמיך את המשטרה לפתוח בחקירה גם אם נודע למשטרה על ביצוע עבירה, בכל דרך אחרת, גם אם לא הוגשה תלונה[3].

יש להבחין בין חקירת חשוד בביצוע עבירה פלילית לבין חקירת עד בקשר לביצועה של עבירה.

חקירת חשוד:

מטרת החקירה המשטרתית בחקירת חשוד הינה לאסוף ראיות כנגד החשוד על מנת להעמידו לדין.

חשוד יכול להגיע לחקירת משטרה בדרכים שונות:

• בעבירות קלות: בדרך כלל החוקר מתקשר לחשוד ומזמן אותו לחקירה. (במקרה כזה, זה הזמן לפנות מיד לעו"ד פלילי על מנת לקבל ייעוץ והכנה לקראת החקירה במשטרה).
• בעבירות חמורות: בדרך כלל המשטרה מגיעה אל החשוד ועוצרת אותו או מעכבת אותו לחקירה בחשד לעבירה.
• בזירת האירוע: כאשר המשטרה מגיעה לזירת אירוע שנעברה בה עבירה או בעת התרחשות עבירה, המשטרה מעכבת חשודים בביצוע העבירה ומעבירה אותם לתחנת המשטרה להמשך חקירה[4].

חקירה תחת אזהרה:

אם הנך חשוד בביצוע עבירה, חקירתך תיערך תחת אזהרה. החוקר יאמר לך במה הינך חשוד, יידע אותך על זכות השתיקה המוקנית לך, על זכותך להיוועץ בעו"ד, ויקריא לך את נוסח האזהרה ש"אין אתה חייב לומר דבר; כל שתאמר עשוי לשמש ראיה נגדך". ובסיומה תתבקש לחתום כי הבנת את החשדות נגדך ואת תוכן האזהרה[5].

חובת האזהרה הינה חוקתית; בפסיקה נקבע כי אי אזהרת חשוד, עולה כדי הפרת זכות חוקתית. תכליתה של האזהרה הינה להעמיד את החשוד על זכותו הבסיסית לשמור על זכות השתיקה, קרי – על זכותו לחיסיון מפני הפללה עצמית.

על מנת לאסוף ראיות נגדך יש למשטרה שיטות שונות רבות ומגוונות, יש את החקירה הגלויה ויש את החקירה הסמויה, למשטרה יש גם הרבה עזרים המסייעים לה לקדם את החקירה כמו טביעת אצבע, בדיקות דם, רוק, DNA, עימות, מסדר זיהוי, בדיקה בליסטית, בדיקה גרפולוגית, פוליגרף וזוהי רשימה חלקית בלבד.

מכל הראיות הללו, הראיה החזקה ביותר כנגדך, תהיה מטבע הדברים, הודאתך. בתי המשפט התייחסו להודאה של נאשם כאל "מלכת הראיות".

ולכן, החוקרים משקיעים מאמצים רבים להוציא ממך הודאה. הם יבטיחו לך הבטחות שבמידה ותודה בביצוע העבירה הם יקלו עליך בדרכים שונות, כמו הקלות בתנאי המעצר, שחרור ממעצר, פגישות עם בני משפחה ועוד. בדרך כלל החוקרים שהבטיחו לך הרים וגבעות לפני שמסרת את ההודאה ייעלמו לאחר מסירת ההודאה או יתכחשו להבטחות שניתנו לך.

במקרים רבים עצה טובה אחת של עורך דין, בזמן החקירה, תוכל להביא לך יותר תועלת מאשר סוללת עורכי דין מעולים בזמן המשפט.

בכל מקרה, כדאי לך להתעלם לחלוטין מכל מיני "עצות" שתקבל מהשוטרים ומעצירים אחרים, שהרי השוטרים אינם בהכרח לטובתך, והעצירים לא היו נמצאים כלל בבית המעצר לו עצותיהם היו כל כך טובות ומועילות.